מסתבר, כך עולה מהפרסומת הבאה, שאלימות נגד נשים היא דבר אסור.
ואם כך הדבר, התשדיר הבא, מעביר את המסר בצורה הטובה ביותר. בנימה רצינית – מדובר בפרסומת חזקה, המעבירה את המסר בצורה חדה, שפוגעת לך עמוק בבטן. צפו עד הסוף.


דירוג הפטריה:

מאז ומעולם מנסים גברים להבין את האורגזמה הנשית. אצל הגברים הדברים מאוד ברורים. התהליך ידוע מראש ואין הפתעות. אצל נשים הסיפור הרבה יותר מסובך ומורכב. לפעמים כן, לפעמים לא, לפעמים מרגישות, לפעמים נרדמות. מחקר חדש ומעניין מנסה לשפוך אור על התופעה.

הוידאו הבא הוא ראשון מסוגו ומציג צילומי MRI נדירים של מוח של אישה בזמן חווית אורגזמה. מסתבר שבמהלך אורגזמה, כ 80 חלקים שונים של המוח הנשי מושפעים ומתעוררים לתחיה. הסריקה בוידאו נלקחה מנאן וייס, סקסולוגית בשנות החמישים לחייה, אשר התנדבה לספק את עצמה למען המחקר תוך שמכונת MRI סורקת את המתרחש במוחה.

הוידאו מציג את הפריחה של חלקי המוח השונים תוך כדי חווית אורגזמה וניתן בקלות להבחין עד כמה עוצמתי כל העסק הזה. ההמחשה נעשית באמצעות צבעים, כאשר הספקטרום האדום מסמל פעילות וח נמוכה ואילו גווני הצהוב-לבן מייצגים פעילות גבוהה ביותר. סה"כ על התופעה נראית כמו פריחה באביב והחוקרים מקווים שהוידאו הזה ישפוך מעט אור על התופה הנקראת "אורגזמה נשית".

במילות החוקרים: ""כפי שניתן לצפות, אורגזמה מוביל כמעט המוח כולו ומאיר צהוב, המציין כי המערכות במוח הופכות להיות פעילות ביותר אורגזמה". ההסבר לכך הוא ברמות החמצן בדם העולות בזמן פעילות מסוג זה.

אני באופן אישי לא מרגיש שהמחקר הזה גרם לי להין לעמוק את האורגזמה הנשית, אולחילופין, להבין אותה אפילו במעט, אבל היי…. תמיד כיף לדון בנושא, ולראות סריקות MRI מוזרות שבעצם לא אומרות לנו כלום.

אם יש עובדה אחת בעולם הזה שאין עליה עוררין, היא העובדה כי נשים אינן מפליצות ואינן עושות קקי. לעולם. מבחינה אבולוציונית, לא ברור מה הגורם לכך שנשים הפכו ליצורים חיים ששומרים את הפסולת שלהם בפנים, אך עובדתית, לפחות אם תשאלו גברים ברחבי הגלובוס, זה המצב.

סרטון חדש יחסית, שעלה לרשת לפני שבוע, מנסה לשנות סדרי עולם ולשמוט את הקרקע מתחת לאחד הדיונים הכי עתיקים וחשובים בהיסטוריה. הסרטון Girls poop too, רומז בצורה מאוד מגמתית וברורה, כי על אף התפישה הרווחת, נשים אכן עושות צרכיהן, ולעיתים אפילו משחררות.

השיר המטופש והקליט הזה, זכה לכשמונים אלף צפיות בלבד ביוטיוב, והנתון הזה רק מוכיח את מה שכולנו כבר יודעים: גם לגברים וגם לנשים, אין שום עניין בהפצת המידע השגוי, הכוזב ופורץ הדרך הזה. גם אתם מוזמנים לא לצפות בסרטון, לא לשתף אותו ולא להפיץ אותו. טראומה מובטחת.

אתמול, סערה הרשת סביב מודעת פרסומת סקסיסטית במיוחד שפורסמה בגליון הישראלי הראשון של Playboy, מודעה המפרסמת את שירותי שליחת האימיילים הגדולים Jambo Mail. המודעה מציגה תמונה של חזה גדול במיוחד של אישה, ומעליו הכיתוב "חייב לשלוח קבצים גדולים במיוחד?". המודעה פורסמה בעמוד הפייסבוק של משרד הפרסום שיצר אותה BB&A Advertising, ויצרה רעש גדול בקרב הגולשים שמחו על היותה סקסיסטית, פוגעת בנשים ובאופן כללי, חסרת יצירתיות ובוטה.

כמובן, קל להסכים עם הקביעה שלא הייתה מחשבה עמוקה מדי מאחורי עיצוב המודעה הזו, ובמיוחד מאחורי סוגית הפרסום שלה בפייסבוק. ייתכן כי הנחת העבודה של משרד הפרסום הייתה שהעובדה שהמודעה מפורסמת בגליון פלייבוי, מאפשרת לגיטימציה לפרסומת סקסיסטית מהרגיל, אולם גם אם זו הייתה המחשבה, המודעה הייתה צריכה להישאר בין דפי העיתון. ובכל זאת, האם נחצו כאן קוים אדומים? האם מדובר במודעה שחצתה כל גבול? אני לא בטוח.

סדרת פרינטים חדשה בה נתקלנו היום, משתמשת בגברים באופן בוטה במיוחד ומעלה את הסוגייה הקלאסית: האם גם במקרה הזה מדובר בסקסיזם זול? המודעות מציגות שלושה גברים נטולי בגדים בשלוש סיטואציות שונות, כשבשלושתן, מדובר בגברים שעירים מאוד, במיוחד באזור האינטימי שלהם. ויזואלית, מדובר במודעות דוחות במיוחד, כשהמוצר אותו הן מפרסמות הוא משחה מיוחדת להסרת שיער לגברים, בשם NairforMen.

עירום גברי נתפס תמיד כדבר דוחה, וככלי פרסומי לא יעיל במיוחד, בטח בהשוואה לגוף הנשי. המסר שמנסות להעביר המודעות הוא אולי קשור יותר לאימג'ים עצמם מאשר במקרה ג'מבו מייל, אך האם מדובר פה בהחפצה של גברים? בעירום מיותר? האם פרסום תמונות מהסוג הזה תגרור תגובות נזעמות מצד גולשים ברשת, או שהצופים יסתפקו בתגובות כמו "איכ", "דוחה" או "מגעילללל"?

לדעתי, בשני המקרים אפשר לשים את הסקסיזם והפרשנויות המלומדות בצד, ולקבוע באופן חד משמעי כי מדובר בסופו של דבר בסתם מודעות גרועות במיוחד ופשוט ולא יצירתיות, שהעונש שלצידן הוא הפגיעה במוניטין החברה שעומדת מאחוריהן.

עם כל הרצון הטוב לשיוויון בין המינים, יש כמה פערים שלעולם לא יהיה ניתן לגשר עליהם בכל הנוגע להבדלים בין המינים. כך למשל, בדיוק כמו שנשים לעולם לא יוכלו להבין את הכאב הגברי הנורא מכל הנלווה למכה מתחת לחגורה, כך גברים לעולם לא יוכלו להבין את גודל הכאב והסבל בלידה, וכמובן, את אוסף הרגשות והתחושות המוזרות הנלוות למחזור החודשי של הנשים.

פרסומת חדשה ומשעשעת של חברת מוצרי ההיגיינה הנשית libresse ביוון, מנסה לגרום לגברים להבין על מה בדיוק מדובר כשמזכירים את "מצבי הרוח" והדיכאון הנלווים לעיתים למחזור החודשי. הפרסומת מציגה גבר המתעורר לבוקר בו כביכול קיבל ביקור מהמחזור החודשי, ומלווה אותו לאורך כל היום שלו דרך שלל הפעולות השגרתיות שעליו לבצע שהופכות לאסון אחד מתמשך המלווה בדמעות, רגשות נחיתות, דיכאון, והרבה הרבה אוכל משמין לשיפור המצב רוח.

הפרסומת נחמדה מאוד, לא קורעת מצחוק, אבל בהחלט מצליחה להעביר את המסר של החברה לנשות יוון: גברים לעולם לא יבינו אותך, אבל אנחנו כן. הפרסומת עלתה לאויר לפני כחודש ולא זכתה ליחס חם מדי מצד הגולשים כשזכתה לקצת פחות מעשרים אלף צפיות. ככה זה שיש משבר כלכלי כל כך גדול במדינה. פתאום גם צרות המחזור הופכות להיות צרות שוליות.

איך מפרסמים נייר טואלט כמו שצריך? עמית סטולר, מהבלוג cherry picking, עם שני קמפיינים מגניבים במיוחד של מודעות פרסום פשוט מעולות למותג של נייר טואלט דרום אפריקאי בשם twinsaver.

סדרת המודעות הראשונה היא עבור נייר טואלט שממותג עבור הקהל הגברי. מדובר אמנם במוצר שיצא כבר באלפיים ותשע וסדרת המודעות הזו זכתה בטריליון פרסים בתחרויות בעולם, אבל אם אתם לא מכירים את המודעות האלה אתם חייבים לראות את זה. נכון שגברים לא מסתובבים עם חבילת טישואים בדרך כלל בתיק? חשבתם פעם למה? לרוב המוצרים האלה ורודים, אדומים או בצבעים נשיים יותר באופן כללי (מבלי להכנס חלילה להכללות סטריאוטיפיות או משהו…) ולדעת החברה, גבר צריך חבילת טישו גברית כדי שלא יתפדח שהוא מוציא אותה. אז המותג הוציא חבילת טישו קטנה וכדי להפוך אותה למוצר גברי – פשוט שם עעליה תמונות גבריות (שחקני כדורגל, דייגים וכו') ויצא בסדרת מודעות שמראה שגם גברים צריכים לפעמים בוכים. הם פשוט בוכים מדברים של גברים.(לחצו על התמונה להגדלה כדי ליהנות באמת מהפרטים)

 סדרת המודעות שנייה יצאה לפני כמה חודשים, גם היא של אותו מותג, מציגה חבילת טישו ומולה את חבילת הטישו הגדולה יותר. צריכים רמז מתי להשתמש בזו ומתי בזו? הגדילו את התמונה על ידי לחיצה וחפשו את ההבדל בין התמונות.

פורסם במקור בבלוג cherry picking

לאורך השנים האחרונות פקדו סופות טורנדו והוריקן רבות ואכזריות ערים שונות ברחבי אמריקה. כידוע, לאמריקאים יש מסורת על פיה הם מכנים את סופות הטורנדו בשמות של בנות, על פי סדר ה-ABC, כך שכל סופה מקבלת שם נשי, שמתחיל באות הבאה בתור ברשימה. סנדי, אליסיה, גלוריה, קתרינה ועוד, הן רק חלק מהחברות שהביאו שורה של אסונות על חופי ארצות הברית. ובכן, האם תהיתם פעם מדוע כל שמות הסופות הקטלניות נושאות שמות של נשים?

הפרסומת הבאה היא ללא ספק אחת הפרסומות היותר משעשעות בהן נתקלנו לאחרונה, ועל אף שיש מי שימצאו אותה סקסיסטית, מדובר בפרסומת עם המון חן והומור ברוח טובה המלווה במרמור גברי מוכר. הפרסומת מציגה את סיפורו של קווין, בחור מסכן שרק לפני מספר שבועות נזרק על ידי חברתו לורה שעזבה את ביתם המשותף ולקחה איתה כמעט הכל. אפילו את הנורות. בסרטון מתאר קווין את כל מה שלקחה איתה לורה, ואת הבית הריק וההרוס.

הפרסומת לירצנית הבירה Andes, נפתחת בכמה אימייג'ים מתוך הסופות הקטלניות האחרונות שפקדו את ארצות הברית, וכך נוצרת ההשוואה בין בתים שנפגעו על ידי סופה, לגברים שנפגעו על ידי סופה מסוג אחר. בסיומה של הפרסומת אנחנו נחשפים למסר הכואב: "אישה יכולה לקחת לך הכל, חוץ מהחברים. טוב, אולי גם את החברים", כשברקע משכשכים קווין וחברו את רגליהם באויר שהיה פעם בריכה.

מה דעתכם? האם מדובר בפרסומת שוביניסטית המציגה נשים כמי שהורסות חייהם של גברים, או בחוש הומור מדוייק שמצליח לגבור על תחושת האי נעימות ולגרום לצופה להבין שהכל בהפוך על הפוך? נשמח לשמוע את דעתכם.

בחברת מוצרי הטיפוח דאב, מקפידים באופן קבוע לצאת נגד תפיסת היופי הנשי המקובלת הכוללת בין השאר דוגמניות רזות, ניתוחים פלסטיים ותרבות פוטושופ הגורמות יחד לירידה משמעותית בביטחון ובהערכה העצמית של נשים בעולם. גם הסרטון החדש של החברה, הממשיך את קו הפרסום שלה "את יותר יפה מכפי שאת חושבת", עוסק בנושא החשוב הזה ומנסה להבין מדוע נשים כל כך שונאות ופוחדות להצטלם.

הסרטון "camera shy" כבר הספיק לזכות בפרס זהב בפסטיבל הפרסום Cannes lion שהתקיים לפני כשבועיים, ומנסה להמשיך את ההצלחה העצומה של קמפיין הקלסתרונים המעולה של דאב, שהפך לסנסציה ויראלית לפני כשלושה חודשים.

בסרטון מוצגות מגוון בחורות ונשים על רקע פסקול מתוק, תוך שהם צוחקות, צועקות או סתם משתובבות, כשהמכנה המשותף ביניהן הוא שכולן בורחות ומפחדות מהמצלמה. בהמשך מופיע הכיתוב: "מתי בדיוק היה הרגע בו הפסקת לחשוב שאת יפה?", כשמיד לאחריו אנחנו נחשפים לילדות קטנות שבניגוד לנשים הבוגרות, משתעשעות ללא חשש מול המצלמה, עושות פרצופים ופוזות מצחיקות.

כמובן, המטרה של הקמפיין היא להוכיח כיצד אידיאל היופי המוטעה גורם לירידת ביטחון בקרב נשים וכתוצאה מכך, לבריחה מתמדת שלהן מהמצלמות. הסרטון זכה לכמה עשרות אלפי צפיות ולא הצליח לשחזר את ההצלחה של קמפיין הקלסתרונים, אבל הוא מקסים ומעניק חומר למחשבה.

אם חזיות יכלו לדבר, מה הן היו אומרות? התהייה המשונה וחסר התוכן הזאת, כנראה לא תובלי למסקנות כלשהן, אולם יש חזייה אחת, אי שם ביוון שדווקא יכולה לדבר, ויש לה אפילו מסר חשוב להעביר לעולם.

הכירו את "חזיית טוויטר", או "חזיית הציוצים" אם תרצו, חזייה מיוחדת בשבב קטן הנתפר בתוכה ושולחת באופן אוטומטי ציוץ לפיד מיוחד ברשת החברתית טוויטר, בכל פעם שבעליה פותחת אותה באמצעות הקליפס.

גברים, לפני שאתם מתלהבים מהאופציה הקינקית והמציצנית לדעת בדיוק מתי בחורות פותחות את החזיות שלהן, דעו לכם כי יש רק חזייה אחת כזו בעולם כרגע, ואין תכנון ממשי לשכפל אותה. מדובר בסה"כ בקמפיין של יצרתנית המזון הבריאותי "פיטנס" ביוון, קמפיין שמטרתו העלאת המודעות לחשיבות בדיקה חודשית לגילוי מוקדם של סרטן השד כחלק מחודש אוקטובר המוקדש כולו לנושא בכל רחבי העולם.

שימו לב: הפעילו את אופצית הכתוביות באנגלית במהלך הצפייה בסרטון (הוא ביוונית)

מי שלובשת את החזייה כרגע היא שחקנית יווניה בשם מריה באקודימו, והיא תמשיך לעשות זאת למשך שבועיים עד סוף הקמפיין. בכל פעם שחזייתה נפתחת מתעדכן ציוץ בעמוד הטוויטר של הקמפיין, שמונה כרגע בסה"כ כאלפיים עוקבים. כנראה שיצר המציצנות הוא לא סיבה מספיק טובה עבור ההמונים לרוץ ולהתעדכן בשעות פתיחת החזייה של מריה.

ומנגד, כשחושבים על זה לעומק, הרעיון הזה יכול לשמש בסיס למוצר נהדר לגברים ונשים שחושדים בבגידה. קונים לבן/בת הזוג במתנה סט הלבשה תחתונה, הם אינם חושדים בכלום, וברגע שיסירו את בגדיהם יקבל בן הזוג עדכון לייב על כך. נורא ואיום.

מקור: Adweek

אם פעם אנשים היו רואים חדר ניתוח מבפנים רק אם צריך לתקן להם את המעי או לשלוף להם את התוספתן, היום הם פוגשים סכין מנתחים בכל פעם שהם לא אוהבים איך שהאף שלהם נראה או כמה שהירכיים שלהם רחבות.

לנו אישית אין בעיה עם הטרנד המיותר הזה (אנחנו דוגלים בלשמר את זכותם של בני אדם לשרוף את הכסף שלהם איך שבא להם ועוד יותר דוגלים בלא להיכנס לוויכוחים מהסוג הזה), אבל אומן האנימציה הצרפתי פרדריק דואזן מרגיש אחרת לגבי התופעה הזאת, במסגרתה נשים מחליפות את החזה, האף ועצמות הלחיים באותה קלות שבה מחליפים את הכיסוי של האייפון.

זהירות! הסרטון כולל מראות גרפיים שאינם קלים לצפיה

--

נגן שוב

אהבתם את הסרטון?

בסרטון שיצר תחת הכותרת "סופר-ונוס", הוא משתמש באזמל, מזרקי בוטוקס ובמכשיר שבעזרתו מבצעים שאיבת שומן כדי לשנות לחלוטין את צורתה של הדמות הנשית בסרטון. דמות שנראית – בטח ניחשתם – בסדר גמור גם לפני כל הריטושים.

בהמשך הסרטון, השיפוצים קצת יוצאים משליטה והופכים לעניין מזעזע למדי, עד שמוחה של הדמות נשלף ומוזרק גם לתוכו בוטוקס שצובע אותו בורוד. מה זה אומר על אנשים שמתמכרים לעבודות הפלסטיות ועל כולנו באופן? כנראה שלא דברים טובים.

תמונת גיף: sploid

יש המון תועלת במדע ובמחקרים פורצי הדרך שמשפרים את איכות החיים שלנו ואפילו מצילים ממוות. אבל לפעמים התכלית היחידה של המדע היא להוכיח לנוו בדרכים משונות דברים שאנחנו כבר יודעים, כמו למשל במחקר הבא שמוכיח באופן סופי את מה שברור לנו מאז ומעולם: גברים הם מטומטמים יותר.

לכבוד חג המולד, הבריטיש מדיקל ז'ורנל פרסם כמה מחקרים משעשעים על גבול ההזויים, ואחד הבולטים לטובה ביניהם הוא מחקר שבדק לאיזה מין יש סיכוי גדול יותר למות כתוצאה מלעשות משהו ממש ממש מטומטם.

סיכוי גבוה יותר לעשות דברים מטומטמים וחסרי אחריות. בתמונה: גברים טיפשים במיוח

החוקרים הבריטים החביבים שלנו לקחו קבוצת אנשים וציוו עליהם למות בכל דרך שירצו (סתם, לא באמת. למרות שזה רעיון מגניב. פלילי, אבל מגניב). הם פשוט בדקו את רשימת הזוכים בפרסי דרווין משנת 1995 עד 2014 – הפרסים שמוענקים אחת לשנה לאנשים ש"סייעו לאנושות לשפר את מאגר הגנים שלה, וזאת על ידי סילוק עצמם מהעולם בדרך מטופשת במיוחד". שזה אומר, במילים אחרות, שהם מתו בצורה שמביך לספר.

לפי התוצאות, גברים הם 88.7 אחוזים מזוכי פרס דרווין וזה מוכיח את "תיאורית הגבר האידיוט". בנימה קצת יותר רצינית, נסביר שזה נובע מכך שגברים, בעיקר צעירים, נוטים להיות יותר אימפולסיביים ולעשות דברים יותר מסוכנים, אקסטרימים וחסרי אחריות – מסקנה לא מפתיעה במיוחד שאפשר להגיע אליה גם לאחר ביקור בחדר המיון הקרוב לביתכם.

זה היה יכול להיות נחמד, כיפי ומקורי להתחיל את הפוסט הזה בהצהרה בומבסטית כמו "עכשיו זה מוכח מדעית – נשים לא באמת בוכות יותר מגברים", אבל זה לא יפה לשקר. האמת היא שהקלישאה העתיקה עדיין נכונה: נשים מבזבזות הרבה יותר טישו מגברים. מצד שני, לפחות על פי המדע, זה ממש לא באשמתן.

אז מה ההסבר ההגיוני לעניין? ובכן, מי שזה לא יהיה שברא את הנשים ועשה אותן עם כפות ידיים, רגליים ומסת שריר קטנה יותר משל גברים, ברא אותן גם עם בלוטות דמעות קטנות יותר, וכמו שאתם בטח מנחשים מה שקטן יותר מתמלא מהר יותר וגם נשפך הרבה יותר מהר – ובמקרה הספציפי הזה על הלחי.

כנראה בגלל זה נשים בוכות בין 30 ל-64 פעמים בשנה וגברים רק 6 עד 7 פעמים. לפי המחקר הזה שנערך בקרב 5000 גברים ונשים מ-12 ארצות שונות, נשים גם בוכות בממוצע 6 דקות, בזמן שגברים מתקתקים את זה ומנגבים הדמעות כבר אחרי 2 דקות. מצד שני, לכו תדעו, אולי גברים בוכים פחות וקצר יותר כי הם מתפדחים?

בחזרה לנשים, כי בשבילן בכלל פתחנו את הנושא הזה. ההסבר ללמה הן בוכות יותר לא נגמר בשק דמעות קטן, כי יש עוד כמה גורמים וכמו שאפשר לנחש, הם קשורים להורמונים. כשבדקו מה ההבדל בין דמעות של בכי רגשי לבכי פיזי (זה שיוצא כשחותכים בצל, למשל) גילו שהדמעות הרגשיות מכילות הורמון בשם פרולקטין שמופרש כשמתרגשים. ונחשו מה, כמות הפרולקטין בגוף הנשי גבוהה ב60% מזו שקיימת אצל גברים.

ואם העניין של ההורמונים לא משכנע אתכם מספיק, אז נעדכן אתכם שכשבדקו חולים שמטופלים נגד סרטן הערמונית, מצאו שהם בוכים יותר. למה? ובכן, זה קשור לעובדה שהם לוקחים תרופות שמורידות את רמת הטסטוסטרון בגוף ומעלות דרמטית את שכיחות מקרי ה"אני לא בוכה, פשוט נכנס לי משהו לעין" המוכרים.

אז בגדול, כן, נשים שופכות יותר מי מלח באזור העיניים, אבל אל תבואו אליהן בטענות – דברו עם המאפיינים והמתכננים של הגוף האנושי, כי הם אחראים לעניין הזה.

באמצעות: Science of us

הנה מחשבה מעודדת: יש אנשים יפים בכל מקום. פשוט פיזרו אותם בכל רחבי הכדור הזה בלי אפליה על רקע גזע/דת/גיאוגרפיה. בגדול היינו מציעים לכם לצאת ולטייל בעולם כדי לחקור את הטענה הזאת, אבל בישראל יש בקושי 14 ימי חופשה בשנה וכדי להקיף את העולם צריך שמונים יום.

למזלכם, את המסע הזה מסביב לעולם עשתה צלמת רומניה בשם מיכאלה נורוק. היא פוטרה מהעבודה והחליטה שזאת הזדמנות טובה לחפש קצת יופי, אז היא עברה ב-37 מדינות שונות, צילמה נשים יפות וחזרה הביתה כדי לפרסם את "אטלס היופי".

נורוק הסבירה שהיא יצאה לחפש יופי נשי טבעי בכל מיני גדלים, צורות וצבעים – ולא כזה שמייצג מודל מסוים או טרנד שולט. כדי להדגיש את העניין הזה, היא צילמה את הנשים רק בסביבה הטבעית שלהן ובלבוש רגיל.

אנחנו לא רוצים להרוס את המסיבה, אבל נראה שאחרי הכל הצלמת בחרה בעיקר נשים רזות, צעירות ועם יופי מערבי בדרך כלל. שזה פחות או יותר אותו אידיאל יופי ישן וטוב. בכל אופן, התמונות דווקא יצאו לא רע, ואתם מוזמנים לגלול ולהתרשם. אנחנו לגמרי בעד מיס גאורגיה.

טיבט, סין

מרמורס, רומניה

הים הבלטי, פינלנד

שיראז, איראן

עמק האומו, אתיופיה

ינגון, מיאנמר

ריו דה ז'נרו, ברזיל

יערות האמאזונס

עמק הקולקה, פרו

אל פייקו, צ'ילה

אתיופיה

נאסיר אל מולק, איראן

הודו הקטנה, סינגפור

ריגה, לטביה

ניו יורק, ארצות הברית

הוואנה, קובה

צ'אנג מאי, תאילנד

אוקספורד, אנגליה

טיבט, סין

מאולימין, מיאנמר

בוגוטה, קולומביה

הוואנה קובה

מדלין, קולומביה

סן פרנסיסקו, ארצות הברית

סידני, אוסטרליה

טשקנט, אוזבקיסטן

טיביליסי, גיאורגיה

אוטבלו, אקוודור

סן פדרו דה אטקמה, צ'ילה

שבט מאורי, ניו זילנד

באמצעות: BoredPanda.com

העולם הזה מלא באנשים שלא מצליחים למצוא לעצמם אהבה, אבל מנגד, גם בהמון אנשים שדווקא מצאו אחת, אבל ממש לא יודעים להיפרד ממנה.

מערכות יחסים הן דבר נפלא אבל הן גם סוג של עסק קטן ומאוד לא קל לניהול ולעיתים, כשאנחנו נמצאים עמוק בתוך הזוגיות, קשה לנו לראות בעין אובייקטיבית מה באמת עושה לנו טוב, וללפעמים אנחנו פשוט מאבדים את עצמנו בתוכה ושוכחים להציב את עצמנו ואת האושר שלנו בראש ההיררכיה.

אם אתם ממש סובלים במקום העבודה שלכם, אתם כנראה תעזבו אותו. אם המוכר במכולת תמיד דופק אתכם עם העודף, כנראה שלא תקנו שם, אז אין שום סיבה הגיונית לכך שאם הקשר לא מתרומם, תסבלו כל כך הרבה בזוגיות שלכם, רק כי אתם חושבים שהכאב של פרידה מאדם שאתם אוהבים הוא מורכב וקשה יותר מהסבל הנגרם לכם במצב הקיים. למעשה, ההפך הוא הנכון, וגם אם הפרידה תכלול תקופה קשה, יהיה בסדר ואתם תשרדו את זה, ממש כמו מליוני זוגות אקסים לפניכם.

לפעמים, הצעד הנכון והטוב ביותר הוא דווקא להודות בטעות ולהפנים שהזוגיות שלהם עלתה על המסלול הלא נכון. כמובן, לא כל מריבה קטנה היא סיבה לעזוב הכל ולברוח, אבל אם אתם מזדהים עם יותר מכמה סעיפים מהרשימה הבאה, אולי כדאי שתתחילו לעשות חושבים. בסופו של דבר, זה יעשה לכם רק טוב.

רמיזות ומבטים

הקטע הזה של "אני לגמרי שונאת שאתה עושה את זה אבל אני אמשיך לשמור את זה לעצמי ורק אפזר לך רמזים קטנים ומבטי צד מטרידים ויציאות מביכות ליד חברים כדי שתבין" הוא לגמרי מיותר. ברגע שאתם לא מרגישים בנוח לדבר עם בני הזוג שלכם על דברים שמטרידים אתכם, איבדתם לחלוטין את התשתית עליה נבנה הקשר שלכם.

קנאה ומשחקי אשמה

מישהו עצר לשאול את בת הזוג שלכם איך מגיעים לבן-יהודה ואתם משוכנעים שיש להם רומן? כולנו בני אדם, וככאלה, הקנאה שוכנת בנו אם נרצה או לא. אולם, קנאה קיצונית היא בהחלט סיבה לדאגה. גברים שלא מסוגלים לסבול שבת הזוג שלהם מדברת עם גבר אחר, נשים שלא יכולות לראות את בן הזוג שלהם מפתח ידידות עם מישהי מהעבודה ועוד אינסוף דוגמאות כאלה, הן לגמרי סימן שאתם צריכים לקחת את הרגליים ולברוח. אם אין אמון, אין קשר.

ביקורת וזלזול

חוץ מבר רפאלי, אין אנשים מושלמים בעולם הזה וככל שאנחנו קרובים יותר לאנשים מסוימים, כך אנו נחשפים יותר ויותר לפגמים שלהם ולהרגלים ומאפיינים שאנחנו פחות אוהבים בהם. כמובן, אין שום דבר רע בלמתוח ביקורת על בן או בת הזוג, כל עוד היא מגיעה מכיוון חיובי ונעשית ברוגע ועם חיוך.

ברגע שכל העסק מלווה בזלזול ובבוז כלפי הפרטנר שלכם, העניין הופך למסובך יותר ועלול לגרום לצד השני להרגיש לא מוערך וחסר תועלת. זה בדרך כלל גם השלב בו הטונים עולים ומערכת היחסים לוקחת פניה לא נכונה בדרך לאבדון.

אוי, המריבות

כל מי שנמצא במערכת יחסים יודע שצעקות אחד על השני לא מובילות לשום מקום. אז נכון, זה לגמרי בסדר להתעצבן עליה כי היא שוב השאירה את הדוד דולק במשך יממה שלמה, או להתרגז עליו כי יש שאריות של אוכל במיטה, אבל גם אם תרימו את הקול שלכם לדציבלים שיצליחו להעיר את השכנים מהשנ"צ שלהם, שום דבר לא ייפתר בלי תקשורת טובה. קחו אויר, קחו כדור, תשאפו הליום, תעשנו משהו, העיקר שתירגעו בזריזות ותדברו על העניין כמו שני אנשים בוגרים. התחלתם לקבל ביקורת מהשכנים והמשטרה דפקה לכם בדלת.

אנרגיה שלילית

מכירים את החבר הזה שברגע שהוא נכנס לחדר אתם נהיים דרוכים ועצבניים? אם אתם מרגישים בקביעות לא בנוח או מתוחים ליד אדם כלשהו, זה כנראה בגלל שהאנרגיה השלילית שלו משתלטת עליכם. השליליות הזאת יכולה להשפיע על כל האספקטים של החיים שלכם ולכן רצוי להימנע ממנה, במיוחד אם מקור השליליות הזאת הוא השותף שלכם לחיים. נכון, יש תקופות לחוצות בחיים אבל בחיר לבכם צריך לדעת לשחרר לפעמים כשהוא במחיצתכם.

התעלמות

בזוגיות, המינימום המתבקש הוא שתוכל לסבול את הנוכחות של הפרטנר שלך אתך באותו חדר. אם אתם מרגישים שביותר מדי מקרים אין לכם שום חשק להיות בסביבה שלהם, אז כנראה שהגיע הזמן לשיחת יחסינו לאן. רמז: למקום רחוק מהצד השני.

לאחרונה אני לא מרגישה כמו עצמי

לכל אחד יש את החבר או החברה האלה שמאז שיש להם בן זוג נעלמו עקבותיהם ואפילו בפייסבוק כבר אי אפשר למצוא אותם. כשאנחנו במערכת יחסים, זה טבעי שנשתנה ונהפוך לאנשים טיפה אחרים, אבל כדאי מאוד שהשינוי הזה, שחל על שני הצדדים, יקרה באותו הכיוון.

זוגיות אמורה לשנות אותך, אבל היא אמורה לקחת אותך למקומות טובים יותר, לא להפוך אותך לאדם כבוי וחסר שמחת חיים. אם יותר מדי חברים שלך אומרים לך שבזמן האחרון נעלמת ואתה לא אותו אדם שהיית, יש סיכוי טוב שהם צודקים וסיכוי עוד יותר טוב שבקרוב תחזור להיות רווק.

התחושה שאין שום פואנטה

יש הבדל מהותי בין זוגיות מכורח ההרגל והנוחיות לבין אחת שנובעת מהעובדה שאתם לגמרי רוצים להיות שם. אנשים רבים מוצאים את עצמם מרגישים שהקשר הזוגי שלהם לא ממש הולך לשום מקום אבל מפחדים להודות בכך ונשארים בו מכורח ההרגל והרצון לא להיות לבד. למה לבזבז את הזמן? במקום להתאפס על עצמכם עוד שנה, שנתיים או בגיל 50, תרוויחו את הזמן שלכם עכשיו וסגרו את הבסטה.

שום דבר שאתם עושים הוא לא בסדר

אם בת הזוג שלכם מעירה לכם על כך שאתם נושמים בכבדות, או לחילופין בן הזוג טוען שאת אוכלת בצורה מעצבנת, יש בעיה. ברגע שאתם מגיעים לנקודה בה אתם מרגישים שכל דבר שאתם עושים מרגיז או מטריד את בני הזוג שלכם ואתם מרגישים שאתם הולכים על קצות האצבעות בכל פרמטר שקשור למערכת היחסים שלכם, משהו לחלוטין לא בסדר. עד שתחליטו להיות כנים עם עצמכם ואחד עם השני, זה לגמרי עלול להיות מאוחר מידי.

אתם כל הזמן עסוקים בלשמח את הצד השני

ברגע שעברתם את גיל 20-22 מערכות היחסים שלכם הופכות להיות סוג של שביל לא מסומן ובאורך לא ידוע בדרך לחתונה. לכן, בכל קשר רציני חדש שלכם, אתם ובעיקר אתן, בודקים, מחפשים ומנסים לזהות פוטנציאל לבלות את שאר החיים יחד.

בתור בני זוג, אתם תמיד צריכים לשאוף לרצות לשמח ולהפתיע את הצד השני, אבל חשוב מאוד לשים לב שהעסק הזה הוא כביש דו סטרי. אם אתם מרגישים שאתם כל הזמן רודפים אחרי האושר של בן הזוג אבל לא מקבלים דבר בחזרה, משהו לא תקין במעגל הזה. פנו לטכנאי או לחילופין, למורה למתמטיקה, או פשוט סיימו את העניין.

למה אי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא?

מערכות יחסים חייבות להתפתח ולצמוח כדי להחזיק לטווח ארוך. המשפט "למה דברים לא יכולים פשוט להישאר כמו שהם עכשיו" אולי נשמע הגיוני אצלכם בראש, אבל בפועל, הוא לא באמת תופס או מועיל לזוגיות בריאה. הרי תמיד, בנקודה מסוימת בקשר, אחד הצדדים ירצה עוד. עוד ילד, עוד כסף, עוד בילויים, עוד רומנטיקה, וזה ממש לא דבר רע. מצד שני, שני הצדדים צריכים להיות מסונכרנים בעניין ולרצות לקחת את הצעד הבא, ואם המצב הוא לא כזה, אולי זה לא באמת נועד לקרות.

התרפקות על העבר

הזיכרונות הקסומים מהתקופה בה התחלתם לצאת, מיום החתונה שלכם או מירח הדבש האדיר שלכם שהתרחשו כבר לפני שנים הם בהחלט מרגשים אבל ממש לא מספיקים כדי לתחזק את הקשר שלכם בהווה.

ד"ר אמט בראון מהסרט "בחזרה לעתיד" אמנם יחלוק על הקביעה הזאת, אבל אי אפשר לחזור לחיות מחדש את העבר. מערכות יחסים מתקדמות ולא תמיד לטובה. לפנטז על ימי העבר הקסומים של הזוגיות שלכם זו בריחה מהמציאות, ואם המציאות כבר לא כזאת כיפית עבורכם, זה בהחלט סימן לא מעודד.

אתם פשוט לא שמחים יותר

בכל הנוגע לשמחה שלכם, אין שום סיבה להתפשר. כמובן, זה לא ריאלי לחשוב שבכל רגע בחיים שלכם תהיו שמחים וטובי לבב, אבל אם אתם מסתכלים על הזוגיות שלכם כמכלול, היא בהחלט אמורה לגרום לכם להרגיש טוב יותר ולהיות מאושרים. בני הזוג שלכם אמורים לתת לכם מרחב, לתמוך בכם ולאפשר לכם לעשות כל דבר שעולה על רוחכם.

מערכת יחסים אמורה לספק לכם את התחושה שגם אם הכל הולך גרוע ודברים לא מסתדרים בחיים האישיים שלכם, יש לכם תמיד משענת יציבה בבית שתמלא לכם את המצברים ותעניק לכם תקווה מחודשת לפני שאתם הולכים לישון ומתעוררים לבוקר חדש. אם גם בבית אתם מוצאים את עצמכם מתגוננים ומיואשים, האם זה באמת שווה את זה?

האייטם הזה הוא בהחלט הזדמנות נדירה עבורי להפסיק להכחיש ולהודות אחת ולתמיד: אני לא מבין שום דבר באופנה. למעשה, אם הייתי בחורה, סביר להניח שעדין הייתי מתהלך עם חותלות ושיער מנופח עם פוני, ורק העובדה שאני גבר מצילה אותי בזכות האפשרות ללבוש תמיד ג'ינס וטי שירט ולצאת בסדר עם העולם.

ובכל זאת, גם מי שלא ממש בקיא בחדשות האופנה לא יכול היה להתעלם מהטרנד החדש והמוזר ששוטף את אינסטגרם: שיער אפור. לא, כל הסבתות בעולם לא גילו פתאום את אינסטגרם והרשתות החברתיות. מדובר בנשים צעירות וגם לא מעט גברים שהחליטו לבצוע את השיער שלהם לאפור, כאילו נגמרו כל הפיגמנטים והצבעים האחרים בעולם.

אומרים שהיא התחילה את הטרנד כשצבעה לאפור לפני מספר חודשים. קיילי ג'נר (הקרדשיאנז)

האמת? חייבים להודות. יש משהו בשיער הכסוף הזה. נכון, במרבית המקרים המוצגים כאן הוא גם מחובר לפרצוף נאה במיוחד, אבל בשורה התחתונה, זה נראה בכלל לא רע ולסבתא של המצולמות בהחלט יש במה להתגאות במפגש הברידג' הבא שלה.

אז האם בקרוב תציעו בטעות למישהי בת 18 לעזור לה לחצות את הכביש? האם תקומו באוטובוס כדי לפנות מקום לקשישה בת 23? נחיה ונראה. מוזמנים להביט בתמונות ולהחליט האם זה בא לכם בטוב או מגה קריפי, וגם לענות על סקר קצר בסוף הפוסט. ותודה לקיילי ג'נר מהקרדשאינז שהפכה את כל זה לאפשרי.

את כל התמונות תחת התיוג המשעשע Grannyhair# (שערות סבתא) תוכלו למצוא כאן.

ומה אתכם? הייתם צובעים לאפור? הצביעו בסקר:

פלייסטיישן

למרות שגברים לעולם לא יודו בעובדה הזאת ליד בת הזוג שלהם אם הם לא מעוניינים להעביר את הלילה בסלון ולשמור על זוגיות בריאה, אבל ביננו, המצב הוא ברור: גברים תמיד יעדיפו ערב פיפ"א או פרו עם החבר'ה על פני כל דבר אחר.

קשה לנו להסביר למה זה קורה, בעיקר בגלל שאנחנו גברים ואנחנו לא טובים במילים, אבל בשורה התחתונה, זה המצב ואתן תצטרכו להשלים אתו, או לחילופין, לבחור לעצמכם קבוצה, לקחת שלט ולהכניע אותנו על כר הדשא.

החדר הזה

תעיפו לרגע מבט בתמונה שמופיעה כאן מתחת לטקסט. מזהים מה אתם רואים? אם אתם נשים התשובה שלכם חייבת להיות "לא" אבל אם אתם מהסוג השני, אנחנו מנחשים שכ-90 אחוזים ומעלה מכם יודעים בדיוק במה מדובר. אל תכחישו. ראיתם את החדר הזה לא פעם ולא פעמיים ואם אתם לא צוחקים בקול עכשיו, עזבו, פשוט תקפצו לסעיף הבא.

להרכיב מוצרים מאיקאה בלי ההוראות

יש גברים, כמוני למשל, שמפחדים לפתוח קרטונים שמכילים דברים שצריך לבנות לבד. לעומת זאת, גברים אמיתיים יקרעו את הקרטון ללא חשש, יזרקו את דף ההוראות לפח וינסו לבנות את הרהיט החדש שהם רכשו באיקאה בכוחות עצמם. ב-20 אחוזים מהמקרים זה מצליח, אבל ב-80 הנותרים, זה ייגמר במפח נפש, בזבוז של שעות ובתחנונים מכיוון בת הזוג בבקשה שתקרא את ההוראות כבר, או שפשוט תיתן לה לעשות את זה בעצמה. האגו שלכם כנראה ינסה לשכנע אתכם שהעובדה שרכשתם שולחן ויצא לכם כסא היא הגיונית, אבל קחו טיפ מבעל ניסיון: היא תעשה את זה הרבה יותר טוב מכם.

יד במכנסיים

אנחנו לא טיפשים ולמרות שזה לא תמיד נראה ככה, יש לנו מודעות עצמית כלשהי. ובכל זאת, פעם אחר פעם, באופן מסתורי, היד שלנו מוצאת את הדרך לתוך המכנסיים בלי שביקשנו ממנה לעשות את זה ומבלי ששמנו לב. על הספה, מול המחשב, תוך כדי השינה, באמצע השיעור באוניברסיטה – אנחנו פשוט לא שולטים בזה, ולכן מאמצים בשמחה את גישת אל באנדי – אם היה רוצה אל תוך המכנסיים, זה כנראה כי ככה אלוהים התכוון.

"מחר"

אין זמן טוב יותר לבצע את אותה מטלה מינורית ופשוטה לביצוע שבת הזוג שלנו ביקשה מאתנו לטפל בה, מאשר מחר. לצערנו, הפרדוקס הקיומי הבעייתי הזה מונע מאתנו לבצע את מטלות הבית בזמן או בכלל, ויש סיכוי לא רע שהנורה השרופה בשירותים תישאר שם לפחות עד הפעם הבאה בה תעברו דירה וכנ"ל לגבי הסתימה בכיור, הדלי והמגב שמחכים רק לנו, המתלה הזה שחלמת לתלות ליד דלת הכניסה מהיום בו נכנסתם לדירה, המראה בחדר האמבטיה וכדומה. אגב, ההסבר לתופעה הזאת אגב הוא די פשוט: אין לנו זמן עכשיו. נשבעים.

קשחת בוקר

אתם קמים לבוקר חדש ומרגישים ששלפוחית השתן שלכם מלאה, על גבול הדולפת, ושאם לא תחישו את עצמכם לשירותים במהירות, אתם עשויים להתפוצץ. אלא שאז, בשירותים, אתם מגלים שהגוף שלכם בגד בכם ושקשחת הבוקר שהחליטה לבקר אתכם שוב לא מאפשרת לכם להתפרק. נשים, אתן יכולות להתלונן על המחזור החודשי שלכן מפה ועד פתח תקווה, אבל לעולם לא תבינו את גודל השריפה והתסכול.

חוש הניווט

למה שנשאל מישהו איך להגיע למקום שאין לנו שמץ של מושג איפה הוא נמצא ביחס אלינו, אם אנחנו פשוט יכולים לנסות לנווט על פי האינטואיציה המשובחת שלנו ובמקרה הגרוע למצוא את עצמנו מחוץ לגבולות הקו הירוק? בדיוק. אין סיבה. גברים הם תותחי על בדרכים וכיוונים ולעולם אל תנסי לפגוע באגו הרגיש שלהם ולשכנע אותם לבקש עזרה. וכן, ווייז זה לחלשים ועוד שניה נגמרת לנו הבטרייה.

הזרם המפוצל

אנחנו לא לגמרי יודעים למה זה קורה, אבל זה תמיד תופס אותנו לא מוכנים ולפעמים זה קצת מרגיש כמו מתיחה של היקום עלינו, אבל איכשהו ובעיקר אחרי פעילות משותפת במיטה, משהו שם למטה משתבש אצלנו וגורם לזרם שלנו להתפצל בצורה שלא הייתה מביישת את הדוש החדש שקניתן לאמבטיה. כמובן, חלק מהזרמים הללו אכן פוגעים במקום הנכון, אבל על האחרים לחלוטין אין לנו שליטה והם לרוב יפגשו באסלה, ברצפה, בקרש או בכל פריט אחר בסביבה. אנחנו כמובן נשמח לנקות אחרינו את הראיות, אבל אם אפשר, מחר.

בלאגן

בתור גברים, הטבע מחייב אותנו לסמן את הטריטוריה שלנו. הדרך הטבעית מבחינתנו הייתה לבחור בפיזור השתן שלנו ברחבי הבית, אבל מתוך התחשבות בכן ובסביבה שלנו, אנחנו בוחרים לוותר על העניין ולבחור בדרך אחרת: בלאגן. בגדים בכל מקום, מצעים מקומטים, ברדק בארון, מעל 10 גרביים בודדים במגירה וכמובן, כאוס תמידי במטבח אחרי שאנחנו מבשלים, גם אם מדובר בחביתה או בפיתה עם שוקולד, הם רק חלק מהדרכים שלנו להביע את הרגשות שלנו רגע לפני שאנחנו יוצאים לצוד ארוחת ערב.

לסרוק מישהי ולהיתפס על חם

אנחנו יודעים, זה לגמרי סקסיסטי ומחפיץ אבל אנחנו לא שולטים בזה וכשבחורה עוברת לידינו, גם אם ננסה להתנגד, לא נוכל למנוע מהעיניים שלנו לסרוק אותה מלמעלה למטה. אז נכון, גם נשים לגמרי חוטאות בעניין הזה, אבל לפחות הן מספיק חכמות כדי להסתיר את זה. אנחנו משום מה, לא מתביישים וזה נראה לנו לגמרי לגיטימי, ולכן תמיד נישאר נחותים מכן.

שיער בכל מקום

תגידו בנות, בכנות, אתן לא חושבות שאם הייתה לנו האופציה היינו בוחרים שלא לגדל שיערות באף, על האוזן, בצוואר, בגב, על הרגליים, על הישבן ובכל שאר המקומות מהן בוקעות לנו שערות? זה יהיה מאוד נחמד אם תפסיקו להעיר לנו שזה מכוער ושאנחנו הופכים לדוחים עם השנים. ולא, אנחנו לא מורידים את זה. אנחנו לא משוגעים. אה ותגידי…. את מתכננת להוריד את השערות האלה ברגליים?

הכיווץ

כן, מה שראיתן בסיינפלד הוא נכון. הטינקי ווינקי שלנו לגמרי מתכווץ במים, אל תשפטו אותנו.

הבחורות הישראליות אמנם נחשבות בעיני רבים לנשים היפות בעולם, אבל רצה הגורל ורובן לא נולדו בהולנד, שבדיה או לטביה, ולכן, אם את בחורה ישראלית וקוראת את השורות האלה, הסיכוי שהגובה שלך עולה על 1.60 הוא לא גבוה במיוחד, תרתי משמע.

להיות בחורה נמוכה בעולם של גבוהים זו לא משימה פשוטה ומביאה עמה במקרים רבים מאבקים יום יומיים מאתגרים וחסרי פשרות שאנשים בגובה ממוצע ומעלה פשוט לא יכולים להבין.

אם גם עבורך עקבים הם דרך חיים, המדף העליון בארון או בסופרמרקט מרגיש רחוק כמו חו"ל, הרכב שאת נוהגת בו נראה כמו מכונית ללא נהג, וכששואלים אותך מה הגובה שלך את מציינת את הגובה השקרי שהיה רשום לך בחוגר בצבא, כנראה שתוכלי להזדהות בקלות עם סדרת התמונות הבאה, שמדגימה בצורה הטובה ביותר את הבעיות הקיומיות של מאות אלפי בחורות נמוכות בארץ ובעולם.

כשהמראות בשירותים תלויות בגובה שמאפשר לך לראות, וזה במקרה הטוב, איך נראות הגבות שלך ומעלה.

כשאת מבינה ששום סלפי-מראה לא יהיה פה

בכל פעם שאת רוצה לעשות כביסה זה נראה פחות או יותר ככה:

גם החלק של המים הרדודים בבריכה גורם לך להרגיש ככה:

את מרגישה שאת חייבת לקחת אתך שרפרף או סולם קטן לכל מקום שאת הולכת כדי לגרום לחיים שלך להיות הרבה יותר פשוטים

חיבוק קבוצתי הופך למלחמה על החיים

כל החברים שלך כבר יודעים מה צריך לעשות כדי להצטלם אתך לתמונה משותפת.

ככה זה מרגיש כשאת לוקחת חלק בצילום קבוצתי עם יותר מחמישה אנשים:

כשאת הולכת להופעה, כל מה שאת מצליחה לראות זה רק את הגב של האנשים לפניך.

הביקור שלך בסופר הופך להיות מסע אקסטרים שדורש ממך יכולת אתלטית גבוהה במיוחד אם את מעוניינת להשלים את רשימת הקניות.

גם בבית את מוצאת את עצמך מפגינה ביצועים אקרובטיים לא רעים על השיש במטבח לפחות פעם ביום.

את צריכה גרם מדרגות כדי לרדת בביטחה מהמיטה

יותר מידי פעמים בחייך את מגלה שהראש שלך משמש משענת לידיים עבור אנשים אחרים.

את מרגישה כמו ילד בן 6 כשאת מתיישבת על כיסא והרגליים שלך לא מגיעות לרצפה.

בבילוי עם החבר'ה בבאולינג את תמיד מקבלת נעלי ילדים כי הן היחידות שמתאימות לכף הרגל המיניאטורית שלך.

התמונות שלך ממסיבת או נשף הסיום בבית הספר נראות פחות או יותר ככה, למרות שנעלת עקבים בגובה שאפשר לעשות ממנו באנג'י.

נהיגה ברכב ביום שמש עשויה להפוך לסיוט.

באופן כללי, גם נהיגה בכל יום אחר היא לא בדיוק טיול בפארק אם אין לך כרית הגבהה.

ובמיוחד כשאת צריכה לסדר מחדש את מושב הנהג אחרי שמישהו גבוה נהג ברכב לפניך:

הרגע הזה בו את מודדת מכנס בחנות הבגדים האהובה עליך והוא נראה פחות או יותר ככה:

וחצאית המקסי שנורא רצית התבררה כשמלה כשהיא עליך

בסה"כ רצית לרכוש לעצמך גופייה מגניבה וגילית שכשהיא עליך היא הופכת באורח פלא לשמלה.

בגלל שאין לך בגדים, החלטת להתפשר על הקפוצ'ון של החבר שלך וזה תמיד נראה ככה:

הרגע המשפיל הזה בו את מבינה שיש יותר מידי כלבים שיותר גדולים ממך.

וזאת כבר סתם התעללות בציבור שלם, אבל היי, זה מצחיק ונראה אותך מוחקת את זה.

לסדר ולהזיז דברים בחדר זו משימה בלתי אפשרית.

את תמיד צריכה לבקש מהחברים שלך ללכת קצת יותר לאט כי הצעדים שלך לא מספיק גדולים.

אבל היי, לפחות את אלופה במחבואים ויכולה להיכנס למקומות הכי צרים שאנשים במידות סטנדרטיות לעולם לא יוכלו להיכנס אליהם. 1-0 לבנות הנמוכות.

דרך: BuzzFeed

תופעת ה-PMS, או בשמה העברי והדי מדכא "תסמונת קדם וסתית", היא עסק די אכזרי שהודות לנפלאות גוף האדם כמעט כל אישה מכירה. גברים מכירים את התופעה הזו כ"הימים האלה לפני מחזור שעדיף להתרחק בהן מהאישה". נשים לעומת זאת, חוות את אי הנעימות הזאת על בשרן (ועל שריריהן ובדמן ובעצם בכל האיברים הפנימיים) ולא פחות חשוב – בתפריט שלה. כן, לפני מחזור הן רוצות לאכול יותר, בעיקר מתוק. למה? כי לטבע יש חוש הומור מוזר, זה למה.

גם לפרקר ג'ונס, מעצבת מטקסס, יש חוש הומור, אבל דווקא מוצלח. היא יצרה מותג גלידות שפונה לקהל מפולח מאד: נשים שנמצאות בתקופה המסוימת הזאת בחודש. הגלידות, שנקראות "PMS" מבינות ללבן של הנשים ומגיעות בטעמים" מנטה שוקולד "אני צריכה עוד קצת"; רוקי רואד "אל תתקרב אליי"; ותותים "אלוהים, נראה לי שאני מתה". לפי ג'ונס, כל טעם מתאים לשלב אחר בסבל הקדם וסתי.

למרבה הצער, בינתיים מדובר במותג פיקטיבי ושום חברת גלידות עוד לא תרמה פס ייצור כדי להקל על סבלן של מרבית הנשים על פני כדור הארץ (אבל את הדבר הדוחה הזה שנקרא גלידה חרוסת הם כן עשו, אה?). עם זאת, עדיין אפשר לקוות ש"האגן דאז", "בן אנד ג'ריס" או כל חברה אחרת יתעשתו וישחררו למקרר בסופר הקרוב למקום מגוריכן כמה קרטוני גלידה לטובת הצלת המצב בימים קשים – או לפחות כדי לעזור לגברים המתקשים להבין באיזה שלב בדיוק של הטרפת בת הזוג שלהם נמצאת.

באמצעות: BoredPanda.com

כמה זמן אתם מבלים בכל בוקר בבחירת הבגדים אותם תלבשו באותו היום לעבודה? עבור גברים, מדובר בדרך כלל במשימה די פשוטה: חולצה מכופתרת או טי-שירט בתוספת ג'ינס או מכנס אלגנטי, בהתאם לאופי העבודה. במקרה של נשים, הסיפור הזה קצת יותר מורכב וכולל דילמה אינסופית ובלתי נגמרת בין עשרות אפשרויות ושילובים של פריטי לבוש, תהליך שעשוי לגזול זמן התארגנות יקר בבוקר, כזה שאפשר היה בקלות לבזבז על עוד כמה דקות של שינה טובה, או קפה ועיתון.

מתילדה קאהל, ארט דירקטורית בחברת פרסום, נהגה גם היא לבזבז זמן יקר בכל בוקר בבחירת הלבוש שלה, עד שיום אחד נשברה. זה קרה במהלך ישיבה כלשהי בה היא חוותה הארה, הביטה מסביב והבינה שהקולגות הגבריים שלה לעולם לא נדרשים לעמוד בדילמות הבוקר המטרידות שלה. אז היא החליטה לעשות מעשה ולשנות לחלוטין את אורח החיים שלה. איך? פשוט מאוד. היא החליטה לבחור לעצמה את פריט הלבוש המושלם, וללבוש אותו בכל יום, עד הודעה חדשה.

"בסה"כ רציתי לחסוך מעט אנרגיה ולפנות את הראש שלי" סיפרה מתילדה לאתר business insider. "במהלך העבודה שלי אני עומדת בפני כל כך הרבה אתגרים יצירתיים שמעסיקים את המוח שלי כך שאני לא מרגישה שום צורך לבטא את היצירתיות שלי דרך הבגדים. סוף סוף הצלחתי להגיע לתובנה הזו ולהחליט שדיי. נמאס לי" היא מוסיפה.

אחרי מסע חיפושים קצר, במסגרתו חיפשה מדי עבודה שיראו מקצועיים, אופנתיים וקלאסיים גם כשהם נלבשים בכל יום, ממש כמו החליפות המוכרות של הגברים, היא התאהבה בחולצת כפתורים לבנה ויפה בעיקר בזכות "המראה האלגנטי שלה, הכפתורים שנעים באלכסון לכל אורכה, והתפרים בשרוולים שמצאו חן בעיני". קאהל רכשה 15 חולצות משי זהות וציידה את עצמה בשישה זוגות מכנסיים שחורים. כדי להשלים את ההופעה, הוסיפה מתילדה סרט שחור דק על צווארון החולצות, ומאז, במשך יותר משלוש שנים, היא לא מבזבזת אפילו רגע אחד מיותר בבוקר.

הארון של מתילדה.

למרבה ההפתעה, המהלך הזה של קאהל התקבל בברכה במקום העבודה שלה ולאף אחד מהאנשים האחרים שעובדים אתה לא ממש אכפת שהיא לובשת את אותו הדבר בכל יום. לאחרונה, פרסמה קאהל את הסיפור על בגדי העבודה שלה בטור מיוחד שכתבה עבור מגזין Harper`s bazaar, טור שהפך במהרה ללהיט ענק ברשת. "התגובות שקיבלתי מאז שפורסם הטור הדהימו אותי" היא מספרת ומוסיפה: "לא ציפיתי שאנשים יחשבו שמדובר בכזה ביג דיל, אבל מסתבר שמדים אחידים לאישה הם פרובוקציה גדולה ממש יכולתי לדמיין".

מרשה לעצמה לגוון מדי פעם בעליוניות שלה. קאהל מחוץ לביתה.

מתילדה מספרת שהמעבר לתלבושת אחידה שינה לחלוטין את חייה, לא רק בזכות העובדה שימי הלבטים מול ארון הבגדים שלה בבקרים תמו, אלא גם בגלל שכעת, כשהיא לא לובשת אותם בכל יום, היא מעריכה הרבה יותר את שאר הבגדים בארון שלה ונהנית מאוד ללבוש אותם בערבים מחוץ לשעות העבודה ובסופי השבוע.

אגב, נכון לכתיבת שורות אלה, אם תבקרו את מתילדה במקום העבודה שלה, תגלו שהיא עדין לא זנחה את ההרגל המהפכני שלה בשלוש השנים האחרונות והיא מתכננת להמשיך לעשות את זה עד שיימאס לה. "אם אקום בוקר אחד וארגיש שבא לי לבזבז מלא זמן בבחירת הבגדים שלי בכל בוקר, לא תהיה לי בעיה לוותר על העיקרון הזה" היא מסכמת. "החליפה כאן בשבילי, לא אני בשבילה".

מחוץ לעבודה היא דווקא אוהבת לגוון. מתילדה קאהל בשגרה.

גם אם תנסו להכחיש את העניין הזה, הסיבה היחידה בזכותה אתם חיים היום היא העובדה שאמא שלכם הסכימה לעשות את זה עם אבא שלכם, ויתרה מכך, בחרה לסחוב אתכם ברחם שלה למשך תשעה חודשים תוך שהיא סובלת ממגוון רחב של תופעות לוואי מבאסות, צירים כואבים וכמובן, הלידה עצמה, רק כדי שאתם תוכלו לנשום את אויר העולם, לגדול ולהפוך לאנשים בוגרים שמבזבזים את מרבית זמנם בפייסבוק.

חלק גדול מהנשים שהגיחו לעולם הזה יחוו בעצמם לידה, אבל עבור גברים מדובר בסוג של אניגמה, ואלא אם האבולוציה מתכננת להצמיח לנו רחם בזמן הקרוב, כנראה שלעולם לא נצליח להבין את הכאבים העצומים והבלתי נסבלים לעיתים המתלווים לתהליך הלידה. אז נכון, נשים לעולם לא ידעו כיצד מרגישה בעיטה בביצים, אבל ביננו, מה היא מכה קלה באשכים לעומת 12 שעות בחדר לידה?

צוות Try Guys של אתר Buzzfeed, חבר'ה משוגעים שמנסים דברים חדשים לעיני המצלמה דרך קבע, החליט לתרום את גופו למדע לכמה שעות ולנסות להבין כיצד ירגישו כאבי לידה. לצורך המשימה, נבחרו ארבעה מתנדבים שחוברו באמצעות אלקטרודות למכונת סימולציה מיוחדת שמדמה כאבי לידה באמצעות פולסים חשמליים שגורמים לשרירי הבטן והגב להתכווץ באופן דומה לצורה בה מתנהגים השרירים במהלך הצירים והלידה. אחד הבחורים האמיצים אפילו הרחיק לכת וחיבר 2 מהאלקטרודות לאזור האינטימי שלו, כדי לזרום עם החוויה עד הסוף ולחוות את הכאב גם באיבר המקביל לזה הנשי ממנו מגיחים התינוקות לעולם.

--

נגן שוב

אהבתם את הסרטון?

כפי שאתם ודאי מתארים לעצמכם, התגובות של חבורת המתנדבים האמיצה שהפגינה זלזול מסוים בכאב הצפוי לה בתחילת הסרטון, הן פשוט קורעות, מלאות כאב וסבל ונעות על הסקאלה שבין "כאבי תופת" ל"אלוהים, שמישהו ירה לי כדור בראש".

אגב, מילת הקוד שנקבעה מראש כדי לגרום למפעילת הסימולציה לעצור את הזרם החשמלי נבחרה להיות "אפידורל" וכצפוי, היא נאמרה בצרחות לא פעם ולא פעמיים תוך שהבחורה האחראית נראית משועשעת למדי מהסיטואציה. הסרטון זכה למליוני צפיות וכנראה גרם להרבה גברים לסיוטים ולהמון נשים להתמוגג מאושר.